זהר

תקסד) ורזא דא לם"רבה המשרה ולשלום אין קץ על כסא דוד ועל ממלכתו להכין אותה ולסעדה. ם' רבה, למרבה. רזא דא, כד לאת ם' רבה המשרה, דאסגיאו רבו עילאה, דאתפתח ואתעביד ה', כדין ולשלום אין קץ. מאי ולשלום. אלא ולשלום, דא ההוא אבר יסודא דעלמא, דאתעבר מניה ערלה, ההוא דאקרי קץ כל בשר, ודאי ולשלום אין קץ, דהא אתעבר. ויתיב שלום על כסא דוד, ועל ממלכתו, להכין אותה ולסעדה במשפט ובצדקה.

פירוש הסולם

תקסד) ורזא דא לםרבה וכו': וז"ס לםרבה המשרה ולשלום אין קץ על כסא דוד ועל ממלכתו להכין אותה ולסעדה. ם' רבה הן אותיות לםרבה, והוא סוד, כאשר לאות ם' רבה המשרה, דהיינו שנתרבה בגדלות עליונה, כי נפתחה הם' הסתומה, ונעשתה ה', אז ולשלום אין קץ. מהו ולשלום. אלא ולשלום זהו אותו אבר, שהוא יסוד העולם, שנעברה ממנו הערלה, שהיא אותה הקליפה הנקראת קץ כל בשר. וע"כ, ודאי ולשלום אין קץ, כי הקליפה שנקראת קץ, נעברה. ושלום שהוא יסוד, יושב על כסא דוד, שהוא מלכות. ועל ממלכתו, להכין אותה ולסעדה במשפט וצדקה.