זהר

תקסד) ריחא בריאה, דנפיק לחוטמא. עליה אתמר ויפח באפיו נשמת חיים. וריאה איהו מסטרא דמוחא קרירא, ומסטרא דלבא יבישה. ואיהו חציו מים יסודית. וחציו יבשה יסודית בגין דא שריא עלה רוחא שכלית, דאיהו חם ולח, חם לחממא קרירותא. לח לרטבה יבשותא. דא שכלי. ודא יסודיי.

פירוש מעלות הסולם

תקסד) ריחא בריאה דנפיק וכו׳: ריח הוא בריאה, שה״ס הקו האמצעי, שיוצא רוח בבחי׳ מ״ן ממטה למעלה, אל החוטם שהוא הקו האמצעי המייחד ימין ושמאל דעינים זו בזו, עליו נאמר ויפח באפיו נשמת חיים. והריאה היא מבחינת המוח שהוא ימין קר, ומבחינת הלב שהוא שמאל היא יבשה והוא חצי מים יסודית מצד המוח, וחצי יבשה יסודית מצד הלב, משום זה שורה עליה רוח כלית שהוא הקו האמצעי, אחר שעושה שלום בין הקוים ימין ושמאל בסוד תלת נפקי מחד הרי חד בתלת קיימי, והיינו רוח שכלית שיש בו הארת ג״ר, שהוא חם ולח, חם לחמם הקרירות של הימין שיאיר בחכמה וחסדים כאחד, לח להרטיב היבשות שבשמאל להאיר בחכמה וחסדים כאחד. זה היינו הרוח הוא שכלי, שיש בו הארת ג״ר מבריאה, וזה היינו הגוף הוא יסודי, שיש בו הארת ו״ק מעולם היצירה.