זהר

תקסד) מנהון קיימי על שירתא, ומנהון שליחן על עלמא. לקבל אינון שליחן דלסטר מסאבא, דנפקי מגו ההוא היכלא תליתאה דילה, ואינון מקטרגי עלמא לאבאשא. ואלין אשתכחו לקבלייהו, דלא ישלטון לגבי אינון דמשתדלי באורייתא, כד"א כי מלאכיו יצוה לך וגו'. וכתיב על כפים ישאונך פן תגוף באבן וגו'. דא אבן נגף צור מכשול. האי אקרי אבן נגף צור מכשול. והאי אקרי אבן בחן פנת יקרת, צור ישראל. וכלא קיימא דא לקבל דא.

פירוש הסולם

תקסד) מנהון קיימי על וכו': מהם, עומדים על אמירת שירה. ומהם, הם שליחים להעולם, כנגד אלו השליחים שלצד הטומאה, שיוצאים מן היכל השלישי שלה, והם מקטריגים על העולם להרע, ואלו השליחים שבהיכל הזה, נמצאים כנגדם, שלא ישלטו על אלו העוסקים בתורה. כש"א, כי מלאכיו יצוה לך לשמרך וגו'. וכתוב, על כפים ישאונך פן תגוף באבן וגו', זהו אבן נגף צור מכשול. זה, דטומאה, נקרא אבן נגף צור מכשול. זה, דקדושה, נקרא, אבן בחן פנת יקרת צור ישראל. והכל עומד זה כנגד זה.