זהר

תקסג) כגוונא דא, בעובדא דגופא, אתתקן עובדא דנפשא, בההוא רעותא. דהא קודשא בריך הוא בעי לבא, ורעותא דבר נש. ואפילו הכי, אי לאו תמן רעותא דלבא דאיהו עקרא דכלא, על דא צלי דוד ואמר, ומעשה ידינו כוננה עלינו וגו'. דהא לית כל בר נש חכים, לשואה רעותא ולבא, לתקנא כלא ויעביד עובדא דמצוה. על דא צלי צלותא דא, ומעשה ידינו כוננה עלינו.

פירוש הסולם

תקסג) כגוונא דא בעובדא וכו': כעין זה במעשה של הגוף נתתקן ברצון הזה המעשה של הנפש. כי הקב"ה רוצה הלב והרצון של האדם. ועם זה, אם אין שם רצון הלב שהוא עיקר הכל, התפלל דוד על זה ואמר, ומעשה ידינו כוננה עלינו וגו'. כי אין כל אדם יודע לשים הרצון והלב לתקן הכל ולעשות מעשה המצוה, וע"כ התפלל תפלה זו, ומעשה ידינו כוננה עלינו.