זהר

תקסב) תו, אצטריך לנטלא כל פרקין דיד. ארבעה סרי פרקין אינון, דאיקרון י"ד. ודא איהו כי יד על כס י"ה, כמא דאוקמיה רב המנונא סבא, באתוון דאלפא ביתא, רישא וסיפא, דאקרי א"ת ב"ש. וכל אינון י"ד פרקין,ברזא דאלפ"א בית"א, מגו ה' ולעילא, ואיקרי י"ד פרקין. וי"ד פלחין לי"ד, למיהוי כללא דימינא בשמאלא, ושמאלא בימינא. ועל דא נטילת ידים, לאכללא דא בדא.

פירוש הסולם

תקסב) תו אצטריך לנטלא וכו': עוד, צריכים ליטול כל פרקי היד. י"ד פרקים הם הנקראים יד. כי בכל אצבע ג' פרקים, חוץ מאצבע אגודל, שבה ב' פרקים, וד"פ ג' הם י"ב, ועם ב' שבאגודל, הם י"ד. וזהו, כי יד על כס יה. כמו שהעמידו רב המנונא הזקן, באותיות האלפא ביתא בצירוף ראש וסוף, הנקרא א"ת ב"ש וכו'. שראש הא"ב שהוא א' מתחבר עם סוף הא"ב שהוא ת'. וכן ב' שהיא השניה מראש הא"ב עם הש' שהיא השניה מסוף הא"ב. וכו' עד"ז ג"ר ד"ק ה"צ ו"פ ז"ע ח"ס ט"נ י"ם כ"ל. וכל אלו י"ד פרקים, שבסוד הא"ב, הם מן ה' ולמעלה ונקראים י"ד פרקים דהיינו ה"צ ו"פ ז"ע ח"ס ט"נ י"מ כ"ל, שהם י"ד אותיות כנגד י"ד פרקים. וי"ד משמשים לי"ד, כדי שיכללו ימין בשמאל ושמאל בימין. וע"כ נטילת ידים היא, לכלול זו בזו.
פירוש. הידים, ה"ס ג' קוין חג"ת. שבגדלות נעשים חב"ד. וזה סוד י"ד פרקים שבהם, י"ב ה"ס התכללות ג' קוין ומלכות זה בזה, שבכל אחד ג' קוין, שהם י"ב פרקים, וב' פרקים כנגד שורשם י"ה. כמ"ש להלאה (באות תקס"ה). וז"ס כי י"ד על כס י"ה. כי י"ד פרקים שבג' קוין חג"'ת הם נעשים י"ה, שה"ס חב"ד. וז"ש, י"ד פרקין אינון דאקרון יד, דהיינו י"ב דהתכללות ג' קוין ומלכות זב"ז, עם ב' אותיות י"ה, שהם י"ד. ודא איהו, כי יד על כס יה. כי י"ד אלו עולים ונעשים ג"ר, שהם י"ה. והצירוף דא"ת ב"ש יש בו ג"ר וו"ק, ד' צירופים הראשונים א"ת ב"ש ג"ר ד"ק, הם ג"ר, ומצירוף ה"צ ולמעלה הם ו"ק. וז"ש, וכל אינון י"ד פרקין ברזא דאלפא ביתא מגו ה' ולעילא, כי י"ד פרקין שהם חג"ת, דהיינו ו"ק הם מצירוף ה"צ ולמעלה, שהם י"ד אותיות ובחינת ו"ק דא"ב א"ת ב"ש. אבל ד' הצירופים הראשונים הם בחינת ג"ר, ואין שם בחינת י"ד פרקין דחג"ת.