זהר

תקסב) דאיהי רשות היחיד דיליה ועמודא דאמצעיתא איהו בעלה דהאי רשות. ויעקב דתקן צלותא דערבית, איהו דרגא דיליה דעמודא דאמצעיתא. בגין דא אוקמוה מארי מתניתין, תפלת ערבית רשות, דאף על גב דבגלותא דדומה ללילה, דשלטין תמן סמאל ונחש, וכל ממנן דאכלוסין דיליה, ושכינתא נחתת בגלותא עם ישראל, איהי ברשו דבעלה אשתכחת, הדא הוא דכתיב, אני יי' הוא שמי וכבודי לאחר לא אתן.

פירוש הסולם

תקסב) דאיהי רשות היחיד וכו': כי היא, המלכות, היא רשות היחיד שלו, של ז"א, ועמוד האמצעי, ז"א, הוא בעלה של רשות הזאת. ויעקב שתקן תפלת ערבית, המדרגה שלו היא של עמוד האמצעי, שהוא ז"א. משום זה העמידו בעלי המשנה, תפלת ערבית רשות, שהתפלה שהיא מלכות היא ברשות בעלה, שאע"פ שבגלות הדומה ללילה, שהוא זמן תפלת ערבית, ששולטים שם סמאל ונחש וכל הממונים של הגדודים שלו, והשכינה יורדת לגלות עם ישראל, עכ"ז היא נמצאת ברשות בעלה. ז"ש, אני ה' הוא שמי וכבודי לאחר לא אתן.