זהר

תקסא) רוחא דא, כד אתכליל מנהורא דא, ומכלהו נהורין, כד דחקין לאתנצצא נפקא מנייהו חד חיותא קדישא, כלילא בתרי גווני, אריא ונשרא, ואיהי חד דיוקנא, והאי אקרי אהיא"ל.

פירוש הסולם

תקסא) רוחא דא כד וכו': רוח הזה, זהריאל, כשנכלל מאור הזה, אהדיאל, ומכל כ"ב אורות, כשדוחקים בסוד זווג דהכאה, להתנוצץ, יוצאת מהם חיה אחת קדושה, כלולה בשני גוונים אריה ונשר, והיא צורה אחת, שצורות אריה ונשר נתמזגו לצורה אחת, וזה נקרא אהיאל (ב"ב אות פ"ח).