זהר

תקנ) א"ר תנחום, בא וראה, דוד הוה ידע ההיא שעתא. דתנן, כנור היה תלוי למעלה ממטתו של דוד, וכשהיה חצות לילה, רוח צפונית באה ומנשבת בו, ומיד היה קם ומתגבר בשירות ותשבחות. דכתיב, עורה כבודי עורה הנבל וכנור אעירה שחר.

פירוש הסולם

תקנ) א"ר תנחום בא וכו': אר"ת, בוא וראה, דוד היה יודע את השעה ההיא, של חצות לילה, שלמדנו, כנור היה תלוי למעלה ממטתו של דוד, וכשהיה חצות לילה, רוח צפונית באה ומנשבת בו, ומיד היה קם ומתגבר בשירות ותשבחות. שכתוב, עורה כבודי עורה הנבל וכנור אעירה שחר.