זהר

תקנ) וכדין ההיא נשמתא, סלקא, ואחיד לה האי ממנא, וסלקא לה לממנא דקיימא על היכלא רביעאה, וההוא ממנא מגדלא לון, ואשתעשע בהו, וסליק לון לאתחזאה קמי מלכא קדישא, בכל שבת ושבת, ובכל ריש ירחא וריש ירחא, ואתחזון קמיה, ואתברכון מניה. ובשעתא דרוגזא שלטא, אסתכל בהו קב"ה, וחייס על עלמא.

פירוש הסולם

תקנ) וכדין ההיא נשמתא וכו': ואז נשמה ההיא של התנוק, עולה ואוחז בה ממונה הזה, ומעלה אותה לממונה העומד על היכל הרביעי, וממונה ההוא מגדל אותן הנשמות ומשתעשע בהן, ומעלה אותן להראות לפני המלך הקדוש בכל שבת ושבת ובכל ראש חדש וראש חדש, ונראות לפניו ומתברכות ממנו. ובשעה שהרוגז שולט, מסתכל בהן הקב"ה ומרחם על העולם.