זהר

תקנט) בגין דכד נשמתא סלקא, ועאלת באינון היכלין תתאין, רשימא איהי בעשרין ותרין אתוון דאורייתא, דרשימין בהאי נשמתא. וכד נשמתא זכאת וקמת קמיה דההוא רוחא, דא ממנא אהדיא"ל משח לון. וסלקין ועאלין בההוא נהר דינור וסלקין ואתקריבו לקרבנא.

פירוש הסולם

תקנט) בגין דכד נשמתא וכו': כי כשהנשמה עולה, נכנסת תחלה באלו היכלות התחתונים, דהיינו בהיכל לבנת הספיר, כנ"ל (אות תפ"ג), ובהיכל עצם השמים, כנ"ל (אות תקכ"ב) היא רשומה, בכ"ב אותיות התורה שנרשמו בנשמה זו. וכשהנשמה זוכית לעלות להיכל זה, ועומדת לפני רוח הזה, זהריאל, הממונה אהדיאל מושח אותה, ועולה ונכנסת בנהר דינור ההוא, ועולה משם ונקרבת לקרבן לעמוד תמיד לפני עתיק יומין, כנ"ל (אות תקכ"ד).