זהר

תקנח) אמר רבי אלעזר, מלה דא לא קאמר קודשא בריך הוא אלא ברחימותא דישראל, לאתפייסא בהדייהו. למלכא דהוה בעי למיזל עם בריה. ולא בעי לשבקא ליה. אתא בריה, ומסתפי למבעי ליה למלכא דייזיל בהדיה. אקדים מלכא ואמר, הא לגיון פלן יזיל בהדך, למנטר לך בארחא. לבתר אמר אסתמר לך מניה, דהא לא גבר שלים הוא. אמר בריה, אי הכי, או אנא אותיב הכא, או את תזיל עמי, ולא אתפרש מינך. כך קב"ה, בקדמיתא אמר, הנה אנכי שלח מלאך לפניך לשמרך בדרך. ולבתר אמר השמר מפניו וגו', ביה שעתא אמר משה, אם אין פניך הולכים וגו'.

פירוש הסולם

תקנח) אמר ר' אלעזר וכו': אר"א, דבר זה לא אמר הקב"ה אלא מאהבת ישראל, ולהתרצות עמהם. בדומה למלך שהיה רוצה ללכת עם בנו, ולא רצה לעזוב אותו. בא בנו, והיה מתירא לבקש את המלך שילך עמו. הקדים המלך ואמר, הרי שר צבא פלוני ילך עמך לשמרך בדרך, ואח"כ אמר, השמר לך ממנו, כי אינו אדם שלם. אמר בנו, אם כן, או שאני אשב פה, או שאתה תלך עמי ולא אפרד ממך. כך הקב"ה, בתחילה אמר, הנה אנכי שולח מלאך לפניך לשמרך בדרך. ואח"כ אמר, השמר מפניו וגו'. בו בשעה אמר משה, אם אין פניך הלכים וגו'.