זהר

תקנח) אוף נמי הכא, אכלתי יערי עם דבשי אע"ג דלאו ארחוי בכך, בגין רחימו דכלה, ועכ"ד בביתא דכלה ולא באתר אחרא. באתריה לא אכיל ולא שתי, באתר דילה אכיל ושתי. הה"ד באתי לגני. מלאכין דשדר קב"ה לאברהם, לא אכלו ולא שתו באתרייהו, בגין אברהם אכלו ושתו. א"ל, ר'. חייך, מלה דא בעי קב"ה למימר, ובגין דלא למחזק טיבו לגרמיה, קמי כנסת ישראל, סליק מלה לגרמך, זכאה אנת בעלמא, דמארך משתבח בך לעילא. ועלך כתיב, צדיק מושל יראת אלהים.

פירוש הסולם

תקנח) אוף נמי הכא וכו': אף כאן גם כן, אכלתי יערי עם דבשי, אע"פ שאין דרכו בכך, עשה זה בשביל אהבת הכלה. ועם כל זה רק בבית של הכלה ולא במקום אחר. במקומו אינו אוכל ואינו שותה במקום שלה אוכל ושותה. ז"ש, באתי לגני. דהיינו גן עדן שהוא מקום של המלכות. וכן המלאכים ששלח הקב"ה אל אברהם לא אכלו ולא שתו במקומם, ובשביל אברהם אכלו ושתו. א"ל אליהו, רבי, חייך, דבר זה רצה הקב"ה לומר, וכדי שלא להחזיק טובה לעצמו לפני כנסת ישראל, העלה הדבר אליך. אשרי אתה בעולם, שרבונך משתבח בך למעלה. ועליך כתוב, צדיק מושל יראת אלקים.
פירוש המאמר. ז"א דבוק תמיד למעלה בבינה שה"ס עולם הבא, שאין בו אכילה ושתיה, כי אכילה ושתיה, ה"ס מוחין דחכמה מלובשים בחסדים (כנ"ל אות תקמ"ד) ונודע שאין החכמה מתגלה אלא במלכות ולא בשום ספירה אחרת שלמעלה ממנה (כנ"ל ב"א דף רע"ו ד"ה ועוד כמה) נמצא, שאין אכילה ושתיה אלא במלכות. וז"ש (באות תקנ"ג) דאע"ג דלא אורחוי במיכלא ומשתייא, כי אין מוחין דחכמה נגלים בז"א, אלא חסדים בלבד, הואיל ואתי לגבה עביד רעותה, כיון שבא ומתיחד עם המלכות הרי נכלל גם ז"א במוחין דאכילה ושתיה כמו המלכות. וז"ש, (באות תקנ"ח) ועכ"ד בביתא דכלה ולא באתר אחרא. כי אין גילוי החכמה במקום אחר חוץ ממקומה. וז"ש באתריה לא אכיל ולא שתי וכו' שבמקום ז"א, אין המוחין דאכילה ושתיה נגלים.