זהר

תקנז) והכא כתיב, הנה אנכי שלח מלאך לפניך. אמר משה, הא קבילנא בטחונא מינך, דלא תתפרש מינן, ודאי אם אין פניך הולכים אל תעלנו מזה. ובמה יודע איפוא וגו'.

פירוש הסולם

תקנז) והכא כתיב הנה וגו': וכאן כתוב, הנה אנכי שולח מלאך לפניך, ונמצאו ישראל שהם פנימיות ודבקים בה', נמסרים תחת המלאך, שהוא חיצוניות. אמר משה, הרי קבלתי בטחון ממך, שלא תפרד ממנו, שבזכות מצות בכורים לא תתערב חיצוניות בפנימיות, כנ"ל, ודאי אם אין פניך הולכים אל תעלנו מזה. ובמה יודע איפוא וגו'. ולא יקשה הרי הכתוב הזה הוא בפרשת תשא, כי אין מוקדם ומאוחר בתורה.