זהר

תקנז) ת"ח, יעקב הוה ליה ארבע נשין, ואוליד בנין מכלהו, ואשתלים בנשוי. כד בעא יעקב לאסתלקא, שכינתא קיימי עלוי, בעא לברוכי לאלין, ולא יכיל, מקמי שכינתא דדחיל, אמר, היך אעביד, דהא תרווייהו מסטרא דדינא קשיא קא אתיין, אי אתקיף בשכינתא לא יכילנא, דהא ארבע נשין הוו לי, ואשתלימנא בהון, אלא אסלק לון לון למארי דביתא, דהא ביתא ברעותיה קיימא, ומה דבעי יעביד.

פירוש הסולם

תקנז) ת"ח יעקב וכו': בוא וראה, יעקב, היה לו ארבע נשים, והוליד בנים מכולן, ונשלם ע"י נשיו, כשבקש יעקב להסתלק מן העולם, השכינה עמדה עליו, רצה לברך את אלו, שמעון ולוי, ולא יכול, שפחד מפני השכינה, אמר, איך אעשה זאת, כי שניהם באים מצד דין הקשה, וברכתם תפגום בשכינה, ולהתקיף את השכינה איני יכול, כי ארבע נשים היו לי, שנמשכו לי מד' בחינות חו"ג תו"מ שבשכינה, ונשלמתי בהן, כי הולידו לי י"ב שבטים, שהם סוד כל השלימות וכיון שקבלתי שלימותי מן השכינה, איך אברך את שמעון ולוי כנגד רצונה. אלא אמסור אותם לאדון הבית, שהוא משה בעלה דמטרוניתא, שהבית ברצונו נמצא, ומה שירצה יעשה.