זהר

תקנז) ובשעתא דאתפתח, ואתוסף את דא, ה' עילאה, כדין אתתקן בתיאובתא, והאי אבר צדיקא דעלמא אתתקן עליה. וע"ד, כד אתתקן האי אבר בתיאובתא, אתוסף ביה ה'. וכד אבר דא לא הוי בתיאובתא, והוה ם' בלחודוי, לאתחזאה דהא לא קיימא לאולדא.

פירוש הסולם

תקנז) ובשעתא דאתפתח ואתוסף וכו': ובשעה שנפתחה הבינה, ונתוספה אות זו, הה' העליונה, אז נתתקנה הבינה בתשוקה, ואותו האבר, צדיק העולם, שהוא יסוד, נתתקן עליה. וע"כ כשנתתקן האבר הזה בתשוקה מבינה, נתוספה בו ה' באברהם. וכשאבר זה לא היה בתשוקה, מחמת שהיתה הבינה ם' בלבד, הוא להראות, כי אינו עומד להוליד.