זהר

תקנז) האי רוחא, איהו רוחא דכיא, בריר מאלין תתאין, זהריא"ל שמיה, מההוא משחא דרבות קודשא דנגיד מעלמא דאתי, נגיד ביה, ומההוא משחא אתרבי ואצמח. והאי איהו נר, כמה דאת אמר ערכתי נר למשיחי. בגין דהאי איהו סדורא לאדלקא בוצינין מתתא לעילא, כד שרא עליה נהירו דנגיד מלעילא, בגין דהאי אתסדר, כד אתכלילו ביה כל אינון תתאין לתתא.

פירוש הסולם

תקנז) האי רוחא איהו וכו': רוח זה הוא רוח טהור ברור ביותר מאלו התחתונים ממנו, ושמו זהריאל, כי משמן משחת קדש ההוא שנמשך מעולם הבא, שהוא בינה, נמשך בו, ומשמן ההוא מתגדל וצמח. וזה הוא נר. כמש"א ערכתי נר למשיחי. משום שזה הוא המערכה להדליק הנרות ממטה למעלה, כששורה עליו האור הנמשך מלמעלה, מבינה. כי זהו ערוך בעת שנכללו בו כל אלו התחתונים שלמטה, דהיינו כשהיכלות התחתונים עולים אליו, ואז, נאמר, ערכתי נר וגו'.