זהר

תקנד) לא אשתנו דא מדא, אלא דאתפתח לאפקא תולדין ולאתגלייא בלחישו. דהא את דא לא אתגלייא ולא אדכר. ואע"ג דאיהי בלחישו, הוא בפום גלי. ובגין. כך, בשעתא דאתגלי ואתפתח, כדין זמין לאולדא.

פירוש הסולם

תקנד) לא אשתנו דא וכו': לא נשתנו זו מזו, האות ה' מהאות ם', אלא בזה שנתפתחה הבינה, להוציא תולדות ולהתגלות בחשאי. כי אות זו אינה מתגלה ואינה נזכרת, משום שהארת החכמה שנתגלתה בה, אינה מתגלה במקומה, אלא אחר שמשפעת אותה לז"א ומלכות. ואע"פ שהיא בחשאי, היא פה הגילוי, כלומר שהיא שורש הגילוי, שזולתה לא היה שום גילוי בעולמות. ומשום זה בשעה שנתגלתה ונפתחה, ע"י הקו האמצעי כנ"ל, נעשתה מוכנה להוליד.