זהר

תקנג) אר"ש, וקב"ה מאי קא אתיב לון. א"ל, אמר קב"ה, הא בר יוחאי יימא. ואתינא למשאל מנך. אר"ש כמה חביבו חבב קב"ה לכנסת ישראל, ומסגיאו דרחימו דרחים לה, שני עובדוי ממה דהוא עביד. דאע"ג דלאו אורחוי במיכלא ומשתייא, בגין רחימותא, אכיל ושתה. הואיל ואתי לגבה, עביד רעותה. כלה עיילת לחופה, ובעת למיכל, לית דין דייכול חתנה בהדה, אע"ג דלאו ארחיה למעבד הכי. הה"ד באתי לגני אחותי כלה. הואיל ואתינא לגבה, ולמיעל בהדה לחופה, אכלתי יערי עם דבשי וגו'.

פירוש הסולם

תקנג) אר"ש וקב"ה מאי וכו': א"ר שמעון, והקב"ה מה השיב להם. אמר לו, הקב"ה אמר, הרי בן יוחאי יש, יאמר. ובאתי לשאול ממך. א"ר שמעון, כמה חביבות חיבב הקב"ה את כנסת ישראל ומרוב האהבה שאהב אותה, שינה מעשיו ממה שדרכו לעשות, כי אע"פ שאין דרכו באכילה ושתיה, עכ"ז בשביל אהבתה, אכל ושתה. כי כיון שבא אליה עשה רצונה. כלה הנכנסת לחופה, ורוצה לאכול, אינו דין שיאכל החתן שלה עמה, אע"פ שאין דרכו לעשות כך. ז"ש, באתי לגני אחותי כלה. כיון שבאתי אצלה ללכת עמה לחופה, אכלתי יערי עם דבשי וגו'.