זהר

תקנב) בגין דהא מעשרין שנין ולתתא, עד תליסר שנין, האי רוחא דקיימא ביה כנחש, אזיל אבתריה, דא אגיריסו"ן דקאמרן. בגין דלא אתנטיר כד הוה רביא דקיק כדקא יאות. וחמי ביה סימן דיתפגים לבתר. והאי אתנטיל בלא רשו, וע"ד כתיב, ויש נספה בלא משפט. ורזא דא כתיב והנה טוב מאד, ותנינן, והנה טוב מאד, דא מלאך המות, דאקדים ליה עד לא יתפגים לבתר. והאי ממנא דקאים על האי פתחא, אעיל נשמתיה וסלקא לה לעילא.

פירוש הסולם

תקנב) בגין דהא מעשרין וכו': משום שמעשרים שנים ולמטה עד י"ג שנים, רוח ההוא הנמצא בו כנחש הולך אחריו, שזהו אגיריסון שאמרנו, משום שלא נשמר מחטא בהיותו ילד קטן, כראוי, וראה בו סימן שיתקלקל אחר כך. וזה נלקח בלי רשות, ועל זה כתוב, ויש נספה בלא משפט. וזה סוד שכתוב, והנה טוב מאד, ולמדנו, שזה מלאך המות, שהוא משום שהקדים אותו ליטול נשמתו מטרם שיתקלקל אחר כך. וממונה העומד על פתח הזה, שהוא קפציאל, מכניס נשמתו ומעלה אותה למעלה. (עי' לעיל תצוה אות קכ"ח בהסולם).