זהר

תקמט) ובההוא זמנא דאתגזר דינא בבנוי דלא חאבו, באינון רביין זעירין, חד ממנא שמשא תחות ידיה, עיריא"ל שמיה, ונפק וכריז לסטר שמאלא, עד דאתער חד רוחא, דאיהו רוחא דפגימו, אתברי בפגימו דסיהרא, ואקרי אסכר"ה, והאי איהו רוחא דקיימא על דרגא רביעאה, בהיכלא תליתאה, די בסטר מסאבא, ודא קיימא על קטולא דלהון, ויתחזי לון לרביי, כאתתא דרביאת לרביי, ואחידת לון, וקטלת לון.

פירוש הסולם

תקמט) ובההוא זמנא דאתגזר וכו': ובזמן ההוא שנגזר דין על בניו שלא חטאו, דהיינו אלו ילדים קטנים, ממונה אחד המשמש תחת ידו של קפציאל, ושמו עיריאל, יוצא ומכריז לצד שמאל, עד שמתעורר רוח אחד שהוא רוח פגום, שנברא במיעוט הירח, ונקרא אסכרא, וזה הוא העומד על מדרגה הרביעית שבהיכל השלישי שבצד הטומאה, והוא ממונה על המיתה של התנוקות, ומתראה להם כאשה המגדלת ילדים, ואוחזת בהם והורגת אותם.