זהר

תקמח) ומאן דאית ליה סוכלתנו בלבוי, ויתער ויקום לאתעסקא באורייתא, אזיל קליה ואשתמע בגנתא דעד ן, ואצית קב"ה. וצדיקיא אמרין ליה, מארי עלמא. מאן הוא דא. והוא אתיב ואמר פלניא, ונשמתא קדישא דאית ביה, לעי באורייתא, אציתו כולכו, דהאי ניחא קדמאי, מכל שירתא ותושבחתא, דאמרין לעילא.

פירוש הסולם

תקמח) ומאן דאית ליה וכו': ומי שיש לו תבונה בלבו, ויתעורר ויקום לעסוק בתורה, הולך קולו ונשמע בגן עדן, והקב"ה מקשיב. והצדיקים אומרים לו, רבון העולם, מי הוא זה. והוא משיב ואומר, פלוני, והנשמה הקדושה שישנה בו, עוסקת בתורה, הקשיבו כולכם, כי זה טוב לפני מכל השירות והתשבחות שאומרים למעלה.