זהר

תקמז) קרבנא קדמאה, קרבנא דהוה קריב לימינא, דא צלותא דשחרית. ואם הוו זכיין, הוה נחית דיוקנא דארי״ה, והוה מקבל קרבנא, ודא מיכא״ל, דדרגיה חס״ד, איהו הוה מקבל צלותא דשחרית.

פירוש מעלות הסולם

תקמז) קרבנא קדמאה קרבנא וכו׳: הקרבן הראשון, הוא, הקרבן שהיה נקרב לעורר הזווג בבחינת קו הימין שהוא חסד. וזוהי תפלת שחרית, שתיקן אברהם שהוא חסד. ואם היו זכאים, והעלו את המיין נוקבין רק לעשות נחת רוח ליוצרם, שעל שם זה נקראו קרבנות שמקריבים את ישראל לאביהם שבשמים, והיו בשלימות, היה יורד צורה של אריה, והיה מקבל הקרבן, וזה מלאך מיכאל, שמדרגתו חסד, הוא היה מקבל התפלה של שחרית.