זהר

תקמז) פתחא תליתאה, דא פתחא דקיימא בקיומא, למנדע כל אינון די דינא יעבר עלייהו, בין למרעין, בין למכאובין, בין למסכנו. דינא דלא קיימא למותא. כד תרעא דפתחא דא סגיר, כדין דינא אתרשים על ב"נ, דלא תייבין ליה, בר בחילא דצלותא תקיפא, ותיובתא שלים. דכתיב יסגור על איש ולא יפתח.

פירוש הסולם

תקמז) פתחא תליתאה וכו': הוא פתח העומד בקיום, לדעת כל אלו אשר הדין יעבור אליהם, בין למחלות בין למכאובים בין לעניות, דהיינו דין שאינו עומד למות. כשהשער של הפתח הזה סגור, אז נרשם הדין על האדם, שאין מחזירים אותו, חוץ בכח תפלה חזקה, ותשובה שלמה. שכתוב, יסגור על איש ולא יפתח. פירוש. פתח זה הוא קו השמאל, שנמשכים ממנו דינים, אבל נבחנים למחלות ולמכאובים ואין בהם מיתה. והרפואה שלהם היא בפתח ד', ששם המלכות, המתוקנת לקבל ממטה ולמעלה. (כלהלן אות תקנ"ד).