זהר

תקמו) פחז כמים אל תותר, הכא אמר מה דאערע ליה, דלא אשתאר בארעא, ושדי ליה לבר מארעא. לקבל דא, חד ממנא מסטרא דמשכנא לעילא, די ממנא תחות ידא דמיכאל, ואמרי לה תחות ידא דגבר"יאל. ומיכאל הוא רישא בכל אתר מסטרא דחס"ד, וגבריאל מסטרא דשמאלא דגבור"ה. ויהודה עוד רד עם אל, סטר גבורה, בי דינא אקרי, וסמיך ליה ראובן, אע"ג דמלכו הוה דיהודה, ראובן סמוך לקבליה הוה.

פירוש הסולם

תקמו) פחז כמים אל תותר: כאן אמר מה שיקרה לו, שלא ישאר בארץ וישרה מחוץ לארץ, כלומר בעבר הירדן מזרחה. כנגד זה, ממונה אחד, מצד המשכן, שהיא הנוקבא, למעלה, שהוא ממונה תחת יד מיכאל, נדחה ג"כ לחוץ ממשכן, פירוש, שי"ב שבטים יש להם י"ב שורשים במשכן העליון שהיא הנוקבא(כנ"ל ויצא דף ע' ד"ה ות"ח)  וכיון שראובן נדחה מארץ ישראל לעבר הירדן, כן שורשו למעלה נדחה לחוץ ממשכן.
ואמרי לה תחות ידא וכו': ויש אומרים שממונה הנדחה ממשכן למעלה, היה תחת יד גבריאל, ואע"פ שראובן הוא חסד, ומיכאל הוא בכל מקום ראש המלאכים שמצד חסד, וגבריאל הוא ראש מצד השמאל שהוא גבורה, עם כל זה, יש בראובן גם בחינת גבורה, ומביא ראיה משכתוב, ויהודה עוד רד עם אל, שירידה זו יורה שהוא צד הגבורה, ונקרא בית דין, וסמוך לנחלתו בארץ הוא ראובן, כי נחלת יהודה נמשך עד הירדן ממערב, ונחלת ראובן נמשך עד הירדן ממזרח, וסמיכות זו יורה, שיש גם בראובן בחינת גבורה. ואע"פ שהמלכות שה"ס גבורה תתאה, נלקח מראובן והיא של יהודה, מ"מ עוד לא נקי לגמרי מגבורה, שהרי ראובן סמוך כנגדו היה נחלתו, ויורה שיש בו גבורה.