זהר

תקמג) כל זינא לזיניה, וכל מלה בתר יסודא דיליה אזלא ואתערו דרגין תתאין לדרגין עלאין, ואע"ג דכלהו מתערין, ואתערו דרגין דחקיקין בכסא, לגבי דרגין דארעא, יסודא דלהון. ואינון דרגין עלאין דמטמרן, כלהו מתערי ומתקרבי לסעודתא, ומתעדני. אבל לית רשו לחד מנייהו למיכל, לא לדרגי עלאי, ולא לדרגי תתאי, ולמתהני שום הנאה, ולא לאושיט ידא בקרבנא, עד דמלכא עלאה אכיל ואתהני, ויהיב לון רשו.

פירוש הסולם

תקמג) כל זינא לזיניה וכו': כל מין נקרב אצל מינו, וכל דבר הולך אחר יסוד שלו שלמעלה, המדרגות התחתונות מעוררות למדרגות העליונות, ואע"פ שכולם מתעוררים, והמדרגות החקוקות בכסא, שהם ד' חיות, מתעוררות להמדרגות שבארץ, שהן היסוד שלהם, דהיינו פני שור לבהמות פני נשר לעופות כנ"ל, וכן אלו מדרגות עליונות הנסתרות שכולן מתעוררות ומתקרבות לסעודה של הקרבן, ומתעדנים, אבל אין רשות לאחד מהם לאכול, לא למדרגות עליונות ולא למדרגות תחתונות, ולהנות שום הנאה, ולא להושיט יד אל הקרבן, עד שמלך העליון, שהוא ז"א, אכל ונהנה, ונותן להם רשות.