זהר

תקמב) כהנא דמיחד שמא קדישא, מתקריב לגבי כהנא עלאה. ההוא דעאל לבית קדש הקדשים. ואתקריב דא, ואדליק בתקוניה בנהירו דאנפין, לקדמות כהנא דלתתא. ליואי די מנגני בחדוה, ההוא סטרא דלהון חדי, ואנהיר אנפין. ישראל דקריב, דקיימו על קרבנא בצלותא, דהא צלותא על כלא הוה. אתער לגבייהו ישראל סבא, סתמא קדישא, ואנהיר אנפין.

פירוש הסולם

תקמב) כהנא דמיחד שמא וכו': הכהן המיחד על הקרבן את השם הקדוש, נקרב לכהן העליון, שהוא חסד דז"א, אותו הנכנס לבית קדש הקדשים, שהוא יסוד המלכות, וזה מתקרב לה, ומדליק נרות המלכות, בתקונו בהארת הפנים, כנגד הכהן שלמטה המקריב הקרבן. הלוים. המנגנים בשמחה, בהקרבת הקרבן, אותו הצד שלהם, שהוא גבורה דז"א, שמח, ומאיר פנים. ישראל, המקריבים, העומדים על הקרבן בתפלה, כי התפלה היתה על כל הקרבנות, מתעורר אליהם ישראל סבא הסתום הקדוש, ומאיר פנים.