זהר

תקמא) רוח דרום מנשבת מרישא דליליא עד פלגות ליליא, ונפקו עמיה מההוא אוצר החמדה, מאתן ושבעין וחמש רוחין, לדשנא ארעא, ולחממא קרירותא. ומלאך ממונה עליו, ואוריאל שמיה, והוא ממונה לצד דרום, בההוא רוחא. וההוא רוחא כבדא על בני מרעין, ודחקין ביה, והוא טב לעלמא. ותאנא, בההוא זמנא דיינין לחייביא בנורא דגיהנם, וכל עלמא שכבין, והוזים בשינתא, ולית מאן דמצלי עליהן.

פירוש הסולם

תקמא) וכל הצדיקים כולם וכו': וכל דרומית מנשבת מתחילת הלילה עד חצות לילה, ויוצאים עמו, מאותו אוצר החמדה, רע"ה רוחות לדשן הארץ, ולחמם הקרירות. ומלאך ממונה עליו, ואוריאל שמו, והוא ממונה לצד דרום באותה הרוח. ורוח ההיא קשה בשביל החולים ומצטערים בו. והוא טוב לעולם. ולמדנו, בעת ההיא דנים את הרשעים באש הגיהנם, וכל העולם שוכבים הוזים בשינה, ואין מי שיתפלל עליהם.