זהר

תקל) כדין איהו, מגו רחימו ותיאובתא דכלה, בעא לאדכורי לה ההוא שתיקו, דעבד לה למשתק, ולא בעא בתושבחתא, פתח ואמר, לסוסתי ברכבי פרעה, כד אינון סוסוון ורתיכין דפרעה הוו אתיין ורדפין אבתריהון דישראל, דמיתיך רעיתי, אשתיקית לך באשתוקא. דמיתיך: כמא דאתמר, וידום אהרן. שמש בגבעון דום.

פירוש הסולם

תקל) כדין איהו מגו וכו': אז הוא, ז"א, מרוב אהבה והשתוקקות הכלה, רצה להזכיר לה אותה השתיקה, שעשה לה לשתוק בקריעת ים סוף, שלא היה רוצה אז בשירתה, לפיכך פתח ואמר, לסוסתי ברכבי פרעה, דהיינו, כשהסוםים והמרכבות של פרעה היו באים ורודפים אחרי ישראל, דמיתיך רעיתי, השתקתי אותך בשתיקה, דמיתיך, פירושו, כמו שנאמר, וידום אהרן. שמש בגבעון דום.