זהר

תקלח) אמר ר' אלעזר, כל הני תקונין, אבא גלי לון, בגין דלא ייעול בכסופא לעלמא דאתי. השתא אמאי אצטריכו לאתגלאה. אמר ליה ר' אבא, ההוא דאנא כתבנא מבוצינא קדישא, אמינא לגבי חבריא, דהא אינון ידעין מלין, והא אצטריך למנדע, דכתיב, וידעתם כי אני יי'. וכתיב וידעו כי אני יי'. בגין דאתיישבן מלין. בלבנא. ומכאן ולהלאה, סתימין מלין בגוון. זכאה חולקנא בהאי עלמא, ובעלמא דאתי, דהא עד כען בוצינא קדישא אתעטר, במלין דבגוון.

פירוש הסולם

תקלח) אמר ר' אליעזר וכו': אר"א, כל אלו התקונים, אבא גילה אותם, כדי שלא יבא בבזיון לעולם הבא. אבל עתה למה צריכים להתגלות. אמר לו ר' אבא, זה מה שכתבתי ממאור הקדוש, אמרתי שהוא בשביל החברים, כי הם יודעים ומבינים הדברים, והרי צריכים לדעת אותם, שכתוב וידעתם כי אני ה'. וכתוב, וידעו כי אני ה', והרי הדברים התישבו בלבנו. מכאן והלאה, הדברים סתומים בינינו. אשרי חלקינו בעולם הזה ובעולם הבא, כי עד עתה נתעטר המאור הקדוש בדברים שבינינו.