זהר

תקלח) אמר איהו, לא ידענא ביה, אלא על דחמינא יומא חד, דהא למשמע חד קדיש, דליג מאיגרא לתתא, נדרנא עלי לנסבא ליה ברתי. נפקנא מבי בנישתא, ויהיבנא ליה ברתי, ולא חיישינא למילי אחריתא, ולא אשגחנא יתיר. והשתא אשתכח, דאפילו מלה אחת באורייתא לא ידע, ולא בעי למילף מידי.

פירוש הסולם

תקלח) אמר איהו לא וכו': אמר, אני לא ידעתי אותו, אלא משום שראיתי יום אחד, שדלג מעליה למטה כדי לשמוע קדיש אחד. נדרתי להשיאנו בתי. יצאתי מבית הכנסת ונתתי לו בתי, ולא דאגתי לדברים אחרים, ולא השגחתי יותר, ועתה, הוא נמצא, שאפילו דבר אחד בתורה אינו יודע, ואינו רוצה ללמוד מה שהוא.