זהר

תקלח) ת"ש, אריב"ז כל עובדוהי דקב"ה גבי בני נשא, מטול דישתמודעין ליה, דהוא מחי, והוא מסי, ולא ישוין בני נשא לבייהו למלאכא, ולא לרברבנא. ובגין כך מחליף עידנין וזמנין, דלא יימרון מלאכא פלוני עבד ליה האי, אלא כולא בידיה.

פירוש הסולם

תקלח) ת"ש, אריב"ז כל וכו': בוא ושמע, א"ר יוחנן בן זכאי, כל מעשיו של הקב"ה לבני אדם, הוא כדי שיכירו אותו שהוא מכה והוא מרפא, ובני אדם לא יתנו לבם לא למלאך ולא לשר. ומשום זה מחליף עתים וזמנים, שלא יאמרו מלאך פלוני עשה לו זה, אלא הכל הוא בידו.