זהר

תקלז) וכד דינין לא מתתקנן לתתא, כביכול הכי לעילא. דכל תקונין לא מתישרן הכי, דהא אימא אסתלקת מעל בנין, ובנין לא ינקי, דהא יסוד לא אשרי בנוקבא, וכל דינין מתערין, וחויא תקיפא שלטא. כביכול, תקוני מלכא על דינא אסתלקו, דכיון דהאי נוקבא לא מתברכא, וצדיק לא נטיל. וחויא תקיפא שלטא. ווי לעלמא דינקא מנייהו.

פירוש הסולם

תקלז) וכד דינין לא וכו': וכשהדינים אינם מתתקנים למטה, כביכול, כך הוא למעלה, שכל התקונים אינם מסודרים כך, לפי הדרך הנ"ל שאמרנו, כי אמא מסתלקת מעל הבנים, שהם זו"ן, והבנים אינם יונקים, והיסוד אינו שופך אל הנוקבא שהיא המלכות, וכל הדינים מתעוררים, ונחש החזק שולט. כביכול, תקוני המלך נסתלקו מחמת הדין. כיון שנוקבא הזו לא נתברכה, והצדיק, שהוא יסוד, אינו מקבל בשבילה, ונחש החזק שולט. אוי לעולם היונק מהם.