זהר

תקלז) מכל סטר דכיא, לא אתקריב אלא יונה ותורים, דאינון בקשוט לזווגייהו, מכל שאר עופין. והם נרדפין, ולא רודפין. ומהימנא דא לדא, נוקבא לבר זוגו. וע"ד קרבנא מנייהו. ונחתי ומתקרבי אינון רוחין קדישין, ואתהניין מיסודא ועקרא דלהון.

פירוש הסולם

תקלז) מכל סטר דכיא וכו': מכל צד הטהור שבעוף, לא נקרב אלא יונה ותורים, משום שהם באמת לבני זווגם יותר מכל שאר העופות. והם נרדפים ואינם רודפים, ונאמנים זה לזה, הנקבה לבן זוגה, וע"כ הקרבן מהם. ויורדים ומתקרבים אלו רוחות הקדושות, ונהנים מיסוד ועיקר שלהם. כנ"ל.