זהר

תקלו) דבגינה אתמר לאדם, ויניחהו בגן עדן לעבדה בפקודין דעשה, ולשמרה בפקודין דל״ת. בגין דאיהי ג״ן סדרים דאורייתא. ואיהי עדונא דאורייתא. מאי אורייתא, עמודא דאמצעיתא, איהי גן דיליה ועדן דיליה.

פירוש מעלות הסולם

תקלו) דבגינה אתמר לאדם וכו׳: כי בשביל המלכות השורה על האדם, נאמר לאדם, ויניחהו בגן עדן לעבדה: לעבוד את השכינה במצות עשה. ולשמרה: לשמור את השכינה במצות לא תעשה. כלומר הכתוב לעבדה ולשמרה הנאמר בג״ע, פירושו לעסוק במצות עשה ובמצות ל״ת. משום שהיא היינו המלכות כוללת ג״ן סדרים שבתורה, והיא העדן שבתורה. שואל מהי תורה, ומשיב, העמוד האמצעי היינו תפארת, ז״א, שעליו נאמר ונהר יוצא מעדן להשקות את הגן היא היינו מלכות גן שלו ועדן שלו.
פירוש: חכמה דא״א הנעלמת באו״א עלאין דאצילות, נקראת עדן, וחכמה זו נסתמה ונעלמה מתחתונים ואין בה השגה, והחכמה המתגלה לתחתונים היא מבינה שיצאה לחוץ מראש דא״א, הנקראת נהר יוצא מעדן, כי יוצא הוא לשון הוה יוצא תמיד. וסבת היציאה היא מחמת המלכות שעלתה במקום בינה, ואחר כך כשחזרה לראש בעת גדלות, היא מקבלת חכמה מחכמה סתימאה שבראש א״א, ואז חזרה הבינה ונעשתה לחכמה, והארת חכמה שלה ג״כ נקראת עדן, שמתגלית במקום המלכות, וממלכות אל התחתונים.
והנה מה שאנו מכנים את הנהר היוצא מעדן בשם בינה, הכונה היא על זו״ן דבינה דהיינו שורש הזו״ן הכלול בבינה, כי ג״ר דבינה אינם נחשבים ליוצאים מעדן, ושורש הזו״ן נקרא תפארת ונקרא אורייתא. וזה אומרו בגין דאיהי ג״ן סדרים דאורייתא כי המלכות נקראת גן, ואיהי עדונא דאורייתא כי כל הארת החכמה המתגלה ע״י תפארת היא מאירה רק במקום המלכות, ומפרש מאי אורייתא, עמודא דאמצעיתא שהוא העולה ומכריע בין ימין ושמאל דבינה, וגורם שבינה תחזור לראש א״א ותגלה הארת חכמה במדרגה, והמלכות שבה מאירה החכמה איהי גן דיליה, היינו המקום שבה מאירה החכמה ועדן דיליה כי מחמת הארת החכמה המאיר בה נקראת גם היא עדן. (עיין זהר חקת אות נ״ט מאי בין עדן תתאה לעלאה).