זהר

תקלב) אלין דקיימי באמצעיתא, כלהו ממנן בשירתא. ואלין דימינא אמרי שירתא, דסלקא רעותא לעילא, ואמרי קדוש. ואלין דשמאלא אמרי שירתא, וסלקי רעותא לעילא, ואמרי ברוך. קדוש לעילא, וברוך לתתא. אלין דקיימי לעילא לסטר ימינא, נטלי קדושה, ומתחבראן בקדושה, בכל אינון דידעי לקדשא למאריהון, ביחודא ברזא דחכמתא. ואלין דקיימי בשמאלא, נטלי קדושה, ומתחבראן בכל אינון דלא ידעי לקדשא למאריהון כדקא יאות. וכלהו כלילן אלין באלין ביחודא חדא, ומתקשראן דא בדא, עד דכלהו אתעבידו קשורא חדא, ורוחא חדא, ומתקשרן באינון דלעילא, למהוי כלא חד, לאתכללא דא בדא.

פירוש הסולם

תקלב) אלין דקיימי באמצעיתא וכו': אלו העומדים באמצע, שה"ס ת"ת, כולם ממונים לומר שירה. ואלו שבימין, שה"ס חסד, אומרים שירה, ועולה הרצון למעלה, ואומרים קדוש. ואלו שבשמאל, שהוא גבורה, אומרים שירה ועולה הרצון למעלה ואומרים ברוך כי קדוש הוא למעלה, בחג"ת וברוך הוא למטה, במלכות, וע"כ אלו העומדים למעלה לצד ימין, לוקחים קדושה, ומתחברים בקדושה, בכל אלו היודעים לקדש לאדונם בסוד היחוד בסוד החכמה. ואלו העומדים בשמאל לוקחים קדושה, ומתחברים, בכל אלו שאינם יודעים לקדש לאדונם כראוי. וכולם כלולים אלו באלו ביחוד אחד, ומתקשרים זה בזה, עד שכולם נעשים קשר אחד ורוח אחד, ומתקשרים באלו היכלות שלמעלה, להיות הכל אחד, להכלל זה בזה.