זהר

תקכ) תניא ברזא דרזין, רישא דמלכא, אתתקן בחסד ובגבורה. בהאי רישא, תליין שערי, נימין על נימין, דאינון כל משיכותא דמתאחדן בהו עלאי ותתאי. מארי דמארין, מארי דקשוט, מארי דמתקלא, מארי דיבבא, מארי דיללה, מארי דדינא, מארי דרחמי, וטעמי אורייתא, ורזי אורייתא, דכייון, מסאבן, כלהו אקרון שערי דמלכא, כלומר משיכותא דאתמשך ממלכא קדישא, וכלא נחית מעתיקא סתימאה. 

פירוש הסולם

תקכ) תניא ברזא דרזין וכו': למדנו בסוד הסודות, הראש של המלך, נתתקן בחסד וגבורה.
פירוש. הג"ר שהם חב"ד, נקראים ראש. המלך, הוא ז"א. וכיון שחב"ד אלו אינם בקביעות בז"א, אלא בשעת התפלה ובמועדים ובשבתות, אינם נחשבים לחו"ב אלא לחסד וגבורה. דהיינו ו"ק. וזה הפרש הגדול בין א"א שג"ר שלו הם בקביעות שהמה ג"ר ממש, כולו רחמים, לבין ז"א, שג"ר שלו אינם בקביעות, וע"כ אפילו בזמן שיש לו ג"ר שהם חב"ד, נחשבים לו כמו חג"ת, ויש בהם דינים. ומה שאין הזהר חושב גם ת"ת, הוא, משום שאפילו בא"א אין הדעת מבחינת ראש אלא שהוא ת"ת שעלה לראש, והכריע בין חו"ב, ונעשה משום זה בחינת ראש וע"כ אין בו חידוש. בהאי רישא תליין וכו': בראש ההוא, דז"א, תלוים שערות, שערות על שערות, שהם כל ההמשכות שעל ידיהן מתאחדות מדרגות עליונות ותחתונות. כלומר, שעל ידיהן עולה מדרגה התחתונה אל העליונה, ונעשות אחת. ומהם, מן השערות, נמשכים, אדוני האדונים, בעלי אמת, בעלי המשקל, בעלי אנחה, בעלי בכיה, בעלי דין, בעלי רחמים, טעמי תורה, סודות התורה, טהרות, וטומאות. כולם נקראים שערות המלך, כלומר, המשכות הנמשכות ממלך הקדוש. והכל יורד מעתיקא סתימאה. שהוא א"א.
ביאור הדברים. מדרגה הראשונה, שבה עלתה ה"ת לנקבי עינים, וסיימה שם המדרגה, ואח"פ נפלו ממנה למדרגה שמתחתיה שה"ס צמצום ב', היא מדרגת ראש הס"ג דא"ק, אמנם בראש הס"ג עצמו לא נעשה שום שינוי משהו, אלא שיצאה מדרגה חדשה של עשר ספירות, שנתלו בע"ס דראש הס"ג דא"ק, והיא מכונה פרצוף השערות דראש הס"ג, אשר החלק שנשאר במדרגה, שהם גלגלתא ועינים ונקבי עינים, הם מכונים שערות רישא, והחלק שיצא ממדרגת ראש דס"ג שהם אזן חוטם פה, שנפלו למדרגה שמתחתיה, לג"ר דנקודים, הם מכונים שערות דיקנא, דראש הס"ג. (כמ"ש בתלמוד עשר ספירות בשיעור ו' דף שס"א ד"ה שערות עש"ה).
ובעולם התיקון נתלה פרצוף השערות בראש אריך אנפין דאצילות, אשר האח"פ שלו שהם שערות דיקנא, נפלו למדרגה שמתחתיו, שהם או"א דאצילות ומלובשים שם בעת קטנות. ולעת גדלות, שנעשה זווג דע"ב ס"ג דא"ק, ומוריד ה"ת מפאתי הראש דס"ג דא"ק לסיום הדיקנא והדיקנא דס"ג עולה ומתחבר בשערות רישא למדרגה אחת, אז יורדת ג"כ ה"ת מפאתי הראש דא"א לסיום הדיקנא שלו ואז חוזר הדיקנא דא"א ועולה לשערות רישא דא"א, ומתחבר עמו למדרגה אחת. ובשעת חזרתו הוא מעלה עמו גם או"א לראש א"א, ומקבלים שם מחכמה סתימאה דא"א. ואחרי עלית הדיקנא עם או"א לראש א"א, נמשכות אחריהם כל חצאי מדרגות שלמטה מהם, שנפלו למדרגות שמתחתיהן, ועולות בחזרה למדרגתן שעל ידי זה גם כל מדרגה תחתונה שבעת קטנות היתה לה האח"פ מעליונה, עולה גם היא עם אח"פ אלו לעליונה, שכן ישסו"ת עולים לאו"א ע"י אח"פ דאו"א שהיו בהם בקטנות. וכן זו"ן עולים לישסו"ת ע"י אח"פ דישסו"ת שהיו בהם בקטנות, וכן נשמות הצדיקים עולים לזו"ן ע"י אח"פ דזו"ן שהיו בהם בעת קטנות. הרי שכל עלית התחתון לעליון להתאחד עמו לאחד, נעשה ע"י שערות דיקנא דא"א שהעלו את או"א לראש דא"א. שאחריה נמשכות עלית כל תחתון לעליון, כנ"ל. (עי' לעיל בראשית א' דף צ' ד"ה בגין).
וזה אמרו, דאינון כל משיכותא דמתאחדן בהו עלאי ותתאי, שהשערות הן כל ההמשכה שעל ידיהן מתאחדות מדרגות העליונות והתחתונות לאחת, כי על ידיהן עולה כל מדרגה תחתונה לעליונה שלה, שאו"א עולים לא"א, וישסו"ת לאו"א, וזו"ן לישסו"ת, ונשמות הצדיקים לזו"ן כמבואר.
וכל המוחין דאצילות ובי"ע, הן כל מיני הקטנות והן כל מיני הגדלות יוצאים מפרצוף השערות האלו שבראש א"א, וכן מפרצוף השערות שעל ראש ז"א, נמשכות כל מיני המדרגות, של נשמות הצדיקים וז"ש, שנמשכין מהן, מארי דמארין, היינו מדרגת ג"ר דג"ר, כי ג"ר מכונה מארי. והיינו חכמה. מארי דקשוט, היינו בינה. מארי דמתקלא, היינו דעת שהוא קו האמצעי, השוקל הארת ימין ושמאל שיוכלו להאיר יחד. מארי דיבב אמארי דיללה, שבשליטת קו השמאל בלי ימין נמשכים ממנו דינים קשים, וכל הדבוק בו, מיבב ומילל, ומכונים מארי דיבבא ומארי דיללה. וכן מכונים מארי דדינא. וכשקו האמצעי מיחד השמאל עם הימין, יוצא מקו אמצעי מארי דרחמי. וכן, טעמי תורה, בסו"ה טעמו וראו כי טוב ה'. וסודות התורה, ובעת הגדלות נמשכת מהם טהרה. ובעת הקטנות נמשכת מהם טומאה. כלהו אקרון שערי דמלכא, כלומר משיכותא דאתמשך ממלכא קדישא. שכל מיני המשכות שנמשכים מז"א באים מן השערות שלו, כמבואר בשערות ראש א"א. וז"ש, וכלא נחית מעתיקא סתימאה, שהוא א"א, ששערות ראש דא"א הן השורש לשערות ראש ז"א.