זהר

תקכט) השתא אית לאסתכלא, היאך אינון רוחין קדישין אתהנון מהאי. ומ"ט דקרבנא דבהמה, והא יתיר הוה סגיא, לתברא ב"נ ההוא רוחא, ולאתבא בתיובתא מ"ט נכיסו דבהמה, ולאוקדא ליה בנורא דמדבחא.

פירוש הסולם

תקכט) השתא אית לאסתכלא וכו': עתה יש להסתכל איך אלו רוחות הקדושים נהנים מזה, מעליית מ"ן של הקרבן. ומהו הטעם שהקרבן הוא מבהמה, והרי היה חשוב יותר שישבור אדם אותו הרוח שהמשיך ע"י חטאו, ולשוב בתשובה, מהו הטעם, של השחיטה של הבהמה ושריפתה באש המזבח.