זהר

תקכח) במאי אתנהיר מחד שבילא, דטמיר וגניז, דאתדבק ביה אבא, דכתיב, נתיב לא ידעו עיט וגו'. כמה דאתדבק דכורא בנוקבא, ואתעברת, ואולידת, ואפיקת חמש נהורין. ומאינון חמש נהורין, אתגליפו חמשין תרעין, דנהורין סגיאין. חמשין אינון, לקבליהון, מ"ט פנים טהור, מ"ט פנים טמא, באורייתא, אשתאר חד, והאי חד אתנהיר בכלא, וההוא דאבא, הוה תלי. כד מתחברן כחדא, ומתיישבן במלכא, אקרון שפוון דמלכא. ובגיני כך, גזר מלין דקשוט.

פירוש הסולם

תקכח) במאי אתנהיר מחד וכו': שואל, ממה האירה אמא. ומשיב, משביל אחד הנעלם וגנוז, שנתדבק בו אבא, שכתוב נתיב לא ידעו עיט, כמו שמתדבק דכר בנוקבא. פירוש. מן המלכות שעלתה למקום בינה, נתקנו ב' יסודות, כי נתערבו זו בזו, והמלכות שקבלה צורת בינה, נעשתה יסוד הבינה שבאבא, ומן צורת המלכות עצמה, נעשתה יסוד החכמה דאבא. הנקרא שביל ונתדבק בו כדכר בנוקבא, שה"ס שער הנ' שעליה נאמר נתיב לא ידעו עיט. והשביל דחכמה דאבא, האיר בנתיב דבינה דאבא, והבינה שבאבא נתעברה והולידה והוציאה חמשה אורות, כח"ב תו"מ דאמא, שהיא ישסו"ת. והיינו על סדר ג' הנקודות חלם שורק חירק כמבואר בדבור הסמוך. ומאלו חמשה אורות, נחקקו חמשים שערים של אורות רבים. שהם כח"ב תו"מ שכל אחת נכללה מעשר ספירות. חמשים הם, וכנגדם מ"ט פנים טהור ומ"ט פנים טמא בתורה, נשאר אחד שאינו בחשבון זה, דהיינו שער הן', ואחד הזה האיר את הכל. שה"ס השביל דאבא, שעליו נאמר, נתיב לא ידעו עיט, שהוא משה, המכונה עיט, שגם לו לא נמסר שער הנ'. ואור ההוא דאבא, שהוא אור הג' שנשאר תלוי עד שהאיר אור אמא, כנ"ל, נשאר תלוי גם לאחר יציאת הי' מאויר דאמא. כי באבא אין הי' יוצאת מאויר שלו לעולם, כנ"ל בדבור הסמוך. כאשר אבא ואמא מתחברים יחד ומתלבשים במלך, שהוא ז"א, הם נקראים, שפתי המלך. כי אבא התלבש בשפה עלאה, ואמא בשפה תתאה. ומשום זה, גוזר דברי אמת.