זהר

תקכה) ובכלא, אתמנא האי רוחא אורפניא"ל דקאמרן, ואיהו שליט על האי היכלא. מכללא דא, כד אתכליל רוחא ברוחא, ובטש דא בדא לאתכללא כחדא, אתבריאו אינון שליטין אחרנין דאתמנן על עלמא, ואלין אינון שרפים דשית גדפין. דמקדשי למריהון תלת זמנין ביומא. ואלין אינון דמדקדקי עם צדיקייא, אפילו כחד נימא דשערא. ואלין אינון דקיימי לאענשא, בהאי עלמא ובעלמא דאתי. ולאינון דמזלזלי לב"נ דאוליפו מניה אפילו מלה חדא באורייתא, ולא מנהגי ביה יקר. ולכל אינון דמשתמשי, במאן דקארי שית סדרי משנה, ליחדא יחודא דמאריהון.

פירוש הסולם

תקכה) ובכלא אתמנא האי וכו': ועל הכל נתמנה רוח הזה אורפניאל, שאמרנו, והוא שולט על היכל הזה. מכלל הזה, כשנכלל רוח ברוח, דהיינו אורפניאל בהדרניאל, ומכים זה בזה להכלל יחד. כלומר, שנוזחוגים יחד, נבראו אלו השליטים האחרים שנתמנו על העולם, ואלו הם שרפים של שש כנפים, המקדשים לאדונם ג' פעמים ביום. ואלו הם המדקדקים עם הצדיקים כחוט השערה, ואלו הם העומדים להעניש בעולם הזה ובעולם הבא. ולאלו המזלזלים באדם שלמדו ממנו אפילו דבר אחד בתורה, ואינם נוהגים בו כבוד. ולכל אלו המשמשים עם מי שלמד ששה סדרי משנה ליחד היחוד של אדונם. (כמ"ש ב"ב אות ע"ז ע"ש).