זהר

תקכג) בדיורא דבי אדרא, הוי חד עתירא ואיהו חד, ואינון תרין, וכחדא הוו. וכל עטורן ושמהן דמהימנותא קדישא, אוף הכי לון בלא היפוכא דביש, דקיימין תדיר קמי פתחא דבי מלכא, לבר מרזא דמהימנותא. ההוא דבר ה', איקרי שם טוב. כד"א, טוב שם. ה' איהו טוב.

פירוש הסולם

תקכג) בדיורא דבי אדרא וכו': במדור בבית הגורן, שהיא המלכות, יש עשיר אחד, שהוא ז"א, והם אחד, שהמדור והעשיר שבתוכו, הם א', והם שנים, דהיינו ז"א ומלכות, אלא שמחוברים כאחד. וכל העטרות והשמות של האמונה הקדושה, שהיא המלכות, הם להם ג"כ בלא התהפכות לרע, כלומר שאין בהם אחיזה לקליפות הרעות, כי אותם שיש בהם התהפכות לרע, עומדים תמיד לפני הפתח של בית המלך לחוץ מסוד האמונה, דהיינו לחוץ מהמלכות הנקראת אמונה, אותו דבר ה', דהיינו המלכות הנ"ל המחוברת בה' שהוא ז"א נקראת שם טוב. כש"א טוב שם. כי ה' הוא טוב ושם שהיא המלכות המחוברת עמו, נקראת שם טוב.