זהר

תקכב) דבר אחר מנדיכם, בגלותכון. כד"א, סורו טמא קראו למו. ומאי קא אמרי. למען שמי יכבד ה', בגינן ובגין נפשאן, יכבד ה', וכל יקרא דיליה בגינן הוא. וכד ישראל מתערי, ומחכן בכל יומא חדוה דפורקנא דקב"ה, אינון לא מהימני כלל, ואמר נראה בשמחתכם, בזמנא דנחית ההוא חדוה דילכון. והם יבושו, כמאן דתלי סורחניה באוחרן.

פירוש הסולם

תקכב) דבר אחר מנדיכם וכו': פירוש אחר, מנדיכם, היינו בגלותכם, כש"א סורו טמא קראו למו. ומה הם אומרים. למען שמי יכבד ה', בשבילנו, ובשביל נפשנו יכבד ה', דהיינו, שכל כבודו בשבילנו הוא. וכשישראל מתעוררים ומצפים בכל יום לשמחת גאולת הקב"ה, הם אינם מאמינים כלל. ואומרים נראה בשמחתכם, בזמן שתרד השמחה ההיא שלכם, אבל עתה אין אנו מאמינים. והם יבושו. שהיה צריך לומר, ואתם תבושו, אלא כמי שתולה קלקלתו באחר.