זהר

תקכב) בההיא שעתא, חקיק קב"ה בהאי יד, כל דיוקנין, וכל חיילין ותוקפין דמצראי, כגוונא דאינון חרשין וקסמין דעבדו, בשעתא דהוו אתיין בחרשא דא. ההיא יד, הוה חקיק ביה לקבליה דההוא חרשאי, ואתברת קמיה דההוא דיוקנא דהוה חקיק בההוא יד. הה"ד, ימינך יי' נאדרי בכח ימינך יי' תרעץ אויב. ובגין האי דמיתיך, דיוקנין וציורין חקיקנא ביך, כגוונא דסוסוותא דפרעה. עד הכא.

פירוש הסולם

תקכב) בההיא שעתא חקיק וכו': באותה שעה, חקק הקב"ה ביד הזו, כל הצורות וכל הצבאות וגבורי מצרים, כמו שהמכשפים והקוסמים עושים בשעה שבאים לעשות כשוף. אותה היד, היתה חקוקה בה כנגד אותם המכשפים ונשברו לפני אותה הצורה שהיתה חקוקה ביד ההיא. ז"ש, ימינך ה' נאדרי בכח ימינך ה' תרעץ אויב. ומשום זה כתוב לסוסתי ברכבי פרעה דמיתיך רעיתי, דמיתיך הוא לשון דמיון וציור, כי דמויות וצורות חקקתי בך כעין סוסי פרעה. (עד כאן הוא הביאור)