זהר

תקי) והוו מיא אזלין גבהין ונחתין, ומשמעין קליהון לסייפי שמיא, עד שגער בהם הקב"ה, והכניסם לתהום, ותמן היא כנישותא דמיא. ועד כען קליהון לא שכיך, וקרא להו ימים. וכד אינון גבהין תמן באתרא ההוא, אתבר תוקפיהון, ונחתין ולא נפקין לבר, מדחילו דתקיפותא דמאריהון, הה"ד אדירים משברי ים אדיר במרום ה'.

פירוש הסולם

תקי) והוו מייא אזלין וכו': והיו המים הולכים, מתרוממים ויורדים, ומשמיעים קולם לסוף השמים, עד שגער בהם הקב"ה והכניסם לתהום, ושם הוא מקוה המים. ועד עתה קולם לא נשתתק. וקרא אותם ימים. וכשהם מתרוממים, שם במקום ההוא נשבר כחם, ויורדים, ואינם יוצאים לחוץ, מפחד גבורת ה'. ז"ש אדירים משברי ים אדיר במרום ה'.