זהר

תקיד) ההוא גברא, דלייט לחבריה, אעבר ר' ייסא, אמר ליה כרשע עבדת. אתייה לקמיה דר' יהודה, א"ל רשע לא קאמינא ליה, אלא כרשע, דאחזי מלוי כרשע, ולא אמינא דאיהו רשע. אתא ר' יהודה, ושאיל לעובדא קמיה דרבי אלעזר, אמר ליה, ודאי לא אתחייב. מנלן. דכתיב, היה יי' כאויב, ולא אויב, דאי לאו הכי, לא אשתאר מישראל גזעין בעלמא. כגוונא דא, היתה כאלמנה ולא אלמנה, כאלמנה דאזיל בעלה לעברא דימא, ומחכאת ליה.

פירוש הסולם

תקיד) ההוא גברא דלייט וכו': איש אחד קלל את חבירו. עבר שם ר' ייסא, ואמר לו, כרשע עשית. בא לפני ר' יהודה, לדין. אמר לו, לא אמרתי לו רשע, אלא כרשע, שהראה מעשיו כרשע, ולא אמרתי שהוא רשע. בא ר' יהודה ושאל על המעשה לפני ר' אלעזר. אמר לו, ודאי שלא נתחייב, מאין לנו, כי כתוב, היה ה' כאויב, ולא אויב, שאם לא כן לא היה נשאר גזע מישראל בעולם. כעין זה היתה כאלמנה. ולא אלמנה, דהיינו כאלמנה, שבעלה הלך למדינת הים והיא מחכית עליו. שלהיותה לבדה בלי בעלה מדמה אותה לאלמנה.