זהר

תקיד) וההוא חוט דילה איהו ו׳, דאבנא דאיהי תגא, עטרה על רישיה, עטרה דס״ת. ובגינה אתמר, ודאשתמש בתגא חלף, איהו כתר תורה ודאי, דתלת כתרים אינון: כתר תורה, וכתר כהונה, וכתר מלכות. וכתר תורה על גבייהו.

פירוש מעלות הסולם

תקיד) וההוא חוט דילה וכו׳: ואותו החוט שלה, הוא ו' של השם דהיינו ז״א, שהאבן, דהיינו מלכות שהיא עולה עד כתר נעשה עטרה על ראשו, עטרה של ספר תורה, כי ז״א נקרא ספר תורה ובשבילה למדנו (אבות פרק א׳) ודאשתמש בתגא חלף. כי אין זווג זו״ן פנים בפנים בכתר אחד לפני גמר התקון ותמיד כתרו גדול מכתרה, ואסור להמשיך המוחין דיחידה אל המלכות לפני גמר התקון, הוא היינו ז״א, הוא כתר תורה ודאי, כי ג' כתרים הם, שהם סוד ג׳ הקוים של ז״א: כתר תורה, וכתר כהונה, וכתר מלכות. וכתר תורה שה"ס המלכות הנקראת כתר שם טוב עולה גביהם.
פירוש כשז״א ומלכות הם בגדלות, נמצא ז״א באור חסדים, ומלכות באור חכמה, וכשמתייחדים שניהם, נכלל גם ז״א מחכמה שבמלכות, והיא עולה ומגלה החכמה שבי׳ שלו ונעשית לו עטרה על ראשו, ונבחן שמלכות היא י׳ של הוי״ה וגוף הז״א הכולל ג׳ הקוים של הז״א, הוא הו״ה. וג׳ קוים של ז״א נחלקים: קו הימין הוא כתר כהונה וה׳ ראשונה. קו השמאל הוא כתר מלכות, וה׳ תחתונה. והקו האמצעי הוא תפארת וכתר תורה, וסוד ו של השם. ומלכות שעלתה אל הי׳ ומגלה החכמה שבה, גם היא נקראת כתר תורה, שהיא כתר לז״א הנקרא תורה, וגם נקראת שם טוב, כי המלכות נקראת שם בסוד ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד, והיא עולה על גביהם.