זהר

תקיג) א"ר אבא, ודאי שפיר קא אמרת, אבל תו אית לאסתכלא, בקדמיתא יעשה ולבתר והאלהים עשה, מה בין האי להאי. אלא ודאי יעשה ואתקין להאי אלנא, דלא פסקין מימוי לדרי דרין. ולבתר עשה, מהו עשה. אלא עשה האלהים אילנא אחרא לתתא מניה. ולא יעשה כהאי. דהאי אילנא תתאה, עביד ליה ואתקין ליה, בגין דמאן דיעול לאילנא עלאה, ייעול ברשו, וישכח לאילנא תתאה, וידחל למיעאל, אלא כדקא חזי.

פירוש הסולם

תקיג) א"ר אבא ודאי וכו': אר"א ודאי יפה אמרת. אבל יש עוד להסתכל, שבתחילה אומר יעשה, ואח"כ אומר, והאלקים עשה, מה בין זה לזה. ומשיב, אלא ודאי יעשה ויתקן לאילן הזה, ז"א, שלא יפסקו מימיו לדורי דורות. משום שמימי הבינה אינם פוסקים לדורי דורות. להיותם נמשכים מאו"א עלאין, שזווגם לא פסיק לעלמין. ואח"כ שכתוב עשה, מהו עשה. אלא עשה האלקים, שהוא בינה, אילן אחר שהוא המלכות, למטה ממנו, ולא יעשה אותו כזה כמו ז"א. כלומר שהבינה לא תשפיע לו שפע דלא פסיק לעלמין שהוא חסדים מאו"א עלאין, כמו שמשפעת לז"א. וע"כ כתוב בו עשה ולא יעשה. כי אילן התחתון הזה שהוא מלכות, עשה אותו ותקן אותו בבחינת שמאל, שהוא דין, כדי שמי שיכנס לאילן העליון, שהוא ז"א, יכנס ברשות של אילן התחתון שהוא מלכות, וימצא את אילן התחתון ויפחד לכנס לאילן העליון אלא כראוי.