פירוש הסולם
תקיב)
ועל דא תנינן וכו׳: וע"כ למדנו בסוד האותיות ששיעור אות
ך׳ הוא כשיעור הסתימה של
ם׳ סתומה. והמשיכה של אות
ן׳ למטה תיא שיעור כפול של
נ׳ כפופה. כי הכל הוא בסוד אחד. והכל היה יוצא, מקול הדברים ההוא, שאמרנו. שכתוב, וידבר אלקים את כל הדברים האלה לאמר.
פירוש. נודע שבשליטת השמאל נסתמים האורות מן המדרגה, ואינה יכולה להאיר לתחתונים. עד שבא הקו האמצעי, ומיחד השמאל עם הימין אז נפתחים האורות. וז"ש,
כיון דקבילו ישראל אורייתא, שהוא הקו האמצעי הנקרא תורה,
ם׳ סתימא דהוה אסתים בגויה, דהיינו שמחמת שליטת השמאל נדבקו ד׳ דפנות המדרגה, שהם דרום, צפון, מזרח, מערב. הנקראים חו"ג תו"מ, זה בזה, בצורת
ם׳ סתומה, וסתמו האורות בתוכם, ולא נמשכו למטה.
בההיא שעתא, שקבלו ישראל עליהם את הקו האמצעי, שנקרא תורה, המיחד השמאל, שהוא ב' דפנות, צפון שהוא גבורה, ומערב שהוא מלכות, המקבלת משמאל. עם הימין, שהוא חסד, אז
אתפתח ואתמשך לאנהרא לתתא וכו', כי ב׳ דפנות צפון ומערב של ה
ם' שהם שליטת השמאל, נמשכו לקו ימין של ה
ם', ונתלבשה החכמה בחסדים ואז נעשה מן ה
ם׳ צורת
ך׳ ארוכה, שב׳ הדפנות צפון ומערב נתדבקו בצד ימין ד
ם׳, ונמשכו כרגל ארוכה למטה. שזה מורה שהאורות נפתחו ונמשכים למטה. וז"ש,
ומן אות ם׳ אתפתח ואתמשך לאנהרא לתתא ואתעביד ך׳. כי בעת שה
ם׳ נפתחה להאיר למטה, ירדו ב׳ הדפנות צפון ומערב ונתחברו תחת צד ימין ונעשו רגל ארוכה. כנ"ל. שהיא כצורת
ך׳. וז"ש,
ועל דא וכו'
שיעורא דאת ך׳ כשיעורא דסתימו דם׳ סתימא שהרגל הארוכה של ה
ך׳, היא כשיעור ב׳ דפנות, צפון ומערב, שסתמו את ה
ם׳. כי הסתימה של ה
ם׳ נעשתה מחמת שליטת השמאל, שהוא ב׳ דפנות צפון ומערב וב׳ דפנות אלו נתדבקו תחת צד ימין של ה
ם׳, ועשו אותה ל
ך׳, נמצא שהרגל הארוכה של ה
ך׳ היא כשיעור הסתימה של ה
ם׳. ונודע שבעת שאין במלכות אלא חצי המדרגה, דהיינו כתר וחכמה דכלים ונפש רוח דאורות, היא נקראת
נ׳ כפופה, להיותה חסרה ג"ר דאורות ובינה ותו"מ דכלים. ובעת שהיא משגת ג"ר דאורות ובינה ותו"מ דכלים, היא נקראת
ן׳ ארוכה. וז"ש,
ומשיכו דאת נון לתתא, כשיעורא דכפלתא דנ׳ כפופה. כי בעת שמשגת חצי המדרגה החסרה לה, אז נעשתה ל
ן׳ ארוכה, הרי ששיעור האורות והכלים שב
ן׳ ארוכה, הם כפולים מב
נ׳ כפופה.
ונתבאר לעיל
(באות תק"ג) אשר
קול דברים, פירוש, שהקו האמצעי הנקרא קול, הוא מלביש הארת החכמה שבאותיות בחסדים שבימין, אז מצטרפות האותיות לדיבורים, וע"כ נקרא קול דברים. וז"ש,
וכלא הוה נפיק מההוא קול דברים, דהיינו ע"י שהקו האמצעי מלביש הארת החכמה שבשמאל בחסדים שבימין, שבזה מצטרפות האותיות לדברים.
דכתיב, וידבר אלקים את כל הדברים האלה לאמר. כי אחר שהקול היה מצרף האותיות לדברים, דבר ה׳ כל הדברים וגו'.