זהר

תקיא) בההוא אילנא תליא מהימנותא, ביה שריא מכל שאר אילנין, קיומא דכלא ביה. ועל דא כתיב, כל אשר יעשה האלהים הוא יהיה לעולם. ודאי הוא היה הוא הוה והוא יהא. עליו אין להוסיף, וממנו אין לגרוע. ועל דא באורייתא כתיב, לא תוסף עליו ולא תגרע ממנו. דאילנא דא, דאורייתא הוא. ואתר דא אתקין האלהים תדיר. האלהים סתם, דא גבורה מאין סוף ומאין חקר. כד"א, אין חקר לתבונתו, האלהים, ולא אלהים. וע"ד עשה יעשה תדיר, כמבוע דלא פסקן מימוי לדרי דרין.

פירוש הסולם

תקיא) בההוא אילנא תליא וכו': באילן הזה, שהוא ז"א, תלויה האמונה, שהיא מלכות הנקראת אמונה. (כנ"ל ויקרא אות רע"ג) היא שורה בו מכל שאר האילנות, בסו"ה כתפוח בעצי היער כן דודי בין הבנים. קיום הכל נמצא בו, להיותו קו האמצעי המקיים את הכל. וע"כ כתוב, כל אשר יעשה האלקים הוא יהיה לעולם. ודאי, הוא היה והוא הוה והוא יהיה. עליו אין להוסיף וממנו אין לגרוע. וע"כ כתוב בתורה, לא תוסף עליו ולא תגרע ממנו. כי אילן זה הוא התורה. כי ז"א נקרא תורה. ומקום זה מתקן האלקים, שהוא בינה, תמיד. האלקים סתם הוא גבורה מאין סוף ואין חקר, דהיינו בינה שנקראת גבורה, בסו"ה, אני בינה לי גבורה. כמש"א, אין חקר לתבונתו, דהיינו להבינה שלו. וע"כ כתוב האלקים, ולא אלקים. כי אלקים בלי ה' הידיעה יורה על מלכות, וע"כ עשה יעשה תמיד, כמבוע שמימיו אינם פוסקים לדורי דורות.