זהר

תקט) פתח ואמר בכל צרתם לא צר ומלאך פניו הושיעם וגו'. תא חזי, בכל צרתם דישראל, כד אזדמן לון עאקן, כתיב לא באל"ף, וקרי בוא"ו, בגין דקב"ה עמהון בעקו. לא באל"ף, אתר עלאה יתיר, אף על גב, דלאו בההוא אתר, רוגזא ועקו, להתם לעילא, מטא עקתא דישראל. לא באל"ף, כד"א הוא עשנו ולא אנחנו. כתיב באל"ף, וקרי בוא"ו.

פירוש הסולם

תקט) פתח ואמר ​בכל צרתם לא צר וגו': בוא וראה בכל צרתם של ישראל, כשנזדמנו להם הצרות, כתוב עליהם, לא באלף וקרינן לו בו', משום שהקב"ה עמהם בצרה. לא עם א', שפירושו שאינו מצטער, הוא במקום יותר עליון. ואע"פ שאין שם במקום ההוא כעס וצרה. ששם נאמר ​עוז וחדוה במקומו, עכ"ז מגיע שם למעלה צרות ישראל. לא בא' דומה כמו שאתה אומר, הוא עשנו ולא אנחנו, שכתוב בא' וקורים בו'.