זהר

תקט) והוה כלא סתים בגווה, ולא אתידיע, עד דאתפשט האי מחשבה, ואתעביד חד פשיטו, לסטרא דא ולסטרא דא. כיון דהאי נקודה אתפשט בהאי פשיטו, אתגלי יתיר כל מה דהוה סתים.

פירוש הסולם

תקט) והוה כלא סתים וכו': והיה הכל סתום בתוכה, בתוך המחשבה, שהיא או"א, ולא נודע, עד שנתפשטה המחשבה ההיא, ונעשתה התפשטות אחת, שהיא ישסו"ת, לצד זה ולצד זה, דהיינו שהי' יצאה מהאויר שלהם ונעשה צד שמאל וצד ימין. דהיינו שנתפשטה לג' קוין. כיון שהנקודה נתפשטה בהתפשטות הזו נגלה יותר כל מה שהיה סתום. כי הי' יצאה מאויר, ונתגלתה הארת החכמה.